המשרד לביטחון הפנים
הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול
אודות הרשות בתקשורת סמים והשפעותיהם חקיקה מחקרים ופרסומים צור קשר
הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול
חיפוש באתר
חיפוש
<a href="/pages/2009.aspx">מרכזי טיפול למכורים לסמים בסביבה שלך</a>
סקר היום

מחקרי הערכה

השוואת תוצאות הטיפול בין שיטת הגמילה המהירה לבין שיטת הגמילה האישפוזית - מחקר מעקב
פרוייקט ''נקי מסמים''
מחקר הערכה: פרוייקט המאבק בסמים בערים רמלה-לוד
תכנית חינוכית למניעה מסמים בקרב נוער וצעירים במשרד העבודה והרווחה
הערכה של תכניות מניעה לשימוש בסמים בקרב בני נוער: שינוי עמדות כלפי סמים ופיתוח תחושת קוהרנטיות
איסוף נתונים שיטתי והערכה מעצבת בפרויקט ''נוער אומר לא לסמים''
הערכה למרכזי ''חוסן''
הערכת מסע הסברה ''סמים עושים אותך כזה קטן''
הערכה המעצבת של המודל להתארגנות קהילתית של המלחמה בסמים - שלב ב`
הערכה של תוכנית חינוכית למניעת שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול
מחקר הערכה - בדיקה שניה של החשיפה למסע ההסברה ''רצית רק לדפוק את הראש. דפקת את החיים''
הערכת הטיפול בנפגעי סמים במסגרת מרכזי גמילה ושיקום של השב''ס
מיפוי תוכניות פסיכו חינוכיות בתחום השימוש לרעה בסמים בישראל
מחקר הערכה למסע ההסברה השלישי שסיסמתו ''רצית רק לדפוק לך את הראש, דפקת את החיים''
טיפול ושיקום - הערכת תהליכי האבחון והמיון לטפול בנפגעי סמים בחיפה
סקר טלפוני לבדיקת מסע פרסום פומבי- ''סמים מוחקים את הבן-אדם עובדה''
הערכה מעצבת של קהילות טיפוליות בישראל - 1995
''חלופות'': בניית כלים לבדיקת אמפלמנטציה ולהערכת יכולת השפעה
מניעה - מחקר הערכה של חשיפה להסברה בנושא הסמים (מסע הסברה שסיסמתו ''סמים מסוכנים לחופש שלך'')
קהילה - תפוקות בפעילות המאבק בסמים
מדיניות סמים: מהרמה הארצית לרמה המקומית
מחקר הערכה- חיים ללא סמים, שנה III
הערכה מעצבת של המודל להתארגנות קהילתית של הרשות למלחמה בסמים - שלב א`
מסע הסברה בנושא סמים: ''חינוך לא לנסות''- ממצאים והמלצות משיחות מיקוד בקרב בני נוער
מחקר הערכה - תוכנית ''התמודדות''
מודעות לבעית הסמים בישראל: ניתוח תוצאות משאל לפני ואחרי שידורים ביום הבינלאומי למאבק בסמים III
מניעה - מודעות לבעית הסמים-ניתוח תוצאות משאל לפני ואחרי שידורים ביום הבינלאומי למאבק בסמים II
מודעות לבעית הסמים בישראל- נתוח תוצאות משאל לפני ואחרי יום השידורים (I (6.12.1989

מדריכים חברתיים: הערכת ההכשרה, מיפוי התפקיד והערכת התפקוד - 2001 


חוקרים: ד"ר אברהם כרמלי (מכון פילת), ד"ר משה ישראלאשווילי (אונ` תל-אביב)

 

בדו"ח זה מוצגים שני מחקרים העוסקים בנושא מדריכים חברתיים. המחקר הראשון נועד לערוך מיפוי של מאפייני העסקה של המדריכים במוסדות טיפול וגמילה. המחקר השני עוסק בהערכת התכנית להכשרת מתמכרים לשעבר כמדריכים חברתיים.

חלק א:` מיפוי התפקיד והערכת התיפקוד מיפוי רקע של המדריכים ומאפייני העסקתם:

1. 85% מן המדריכים שהועסקו במוסדות טיפול וגמילה היו גברים, 15% נשים. כשליש היו גרושים או אלמנים. 25% מהמדריכים דיווחו כי למדו 12 שנות לימוד ועוד 14% למדו 13 שנים ומעלה. 31% מן המדריכים דיווחו כי בזמן המחקר, הם היו "נקיים" מסמים במשך תקופה של עד 4 שנים ואילו 21% היו "נקיים" 9 שנים או יותר.

2. על-פי דיווחי הממונים במוסדות הטיפול והגמילה, השכר הממוצע ששולם למדריכים (בשנת 2000) עבור עבודה במשרה מלאה היה כ-3,688 ש"ח.

3. המדריכים קבלו על שכרם הנמוך וכן על העדר אפשרויות לקידום מקצועי.

4. מדיווחי המדריכים שנטשו את עבודתם כמדריכים, התברר כי חלק גדול מהם עשו זאת בשל שכר נמוך והעדר תנאים סוציאליים מתאימים ובשל שחיקה מהעבודה. רובם היו מעוניינים לחזור לעבודה כמדריכים אילו בעיות אלו היו נפתרות לשביעות רצונם.

5. הממונים דיווחו שהשכר הנמוך המשולם למדריכים מהווה מכשול ממשי ביצירת יחסי עבודה תקינים בינם לבין המדריכים. בשל השכר הנמוך המשולם למדריכים, נאלצים הממונים להתייחס אליהם בזהירות ובריסון. למשל, הם נזהרו שלא לדרוש מן המדריך לבצע משימות הכרוכות בהשקעת מאמצים מיוחדים, תוך ידיעה שהם אינם מתוגמלים מספיק הם נמנעו מהצבת יעדים ארוכי טווח משום שלמדריכים אופק תפקיד קצר הממונים לא יכלו להציע למדריכים מסלולי קידום בהעדר אופציות ממשיות.

6. רובם הגדול של ממונים מדווחים כי במוסדות הטיפול אין מסלולי קידום ראויים למדריכים.

7. למרות כל זאת, 76% מן המדריכים דווחו כי הם רואים במקצועם מקצוע לטווח ארוך, והיו רוצים להמשיך לעבוד כמדריכים גם בעתיד הנראה לעין.  82% מהמדריכים היו בוחרים לעבוד כמדריכים גם אם היו מציעים להם עבודה אחרת בתנאים דומים.

8. המדריכים והממונים מסכימים שהמדריכים ממלאים מגוון רחב של משימות.

9. 77% מן הממונים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מנסיונם בהעסקת מדריכים. 91% דיווחו שיש להם עניין רב בהעסקת מדריכים גם בעתיד.

10. 94% ממונים סבורים, כי יש ביכולתם של המדריכים לתרום רבות למסגרות הטיפול והגמילה. לעומת זאת, רק 43% סבורים שההכשרה שקיבלו המדריכים מתאימה למילוי המשימות המוטלות עליהם. לדעת הממונים יש לחזק את הכשרתם של המדריכים הן במישור העיוני והן במישור המעשי.

11. גם המטופלים העריכו את אופן תפקודם של המדריכים כחיובי ביותר. הם תפסו את תרומת המדריך כמרכיב חיוני בתהליך שיקומם.

12. גם המדריכים עצמם הביעו שביעות רצון מתפקידם (78%) ודווחו על סיפוק מקצועי גבוה מעבודתם(89%).

13. הן המדריכים והן הממונים העריכו כגבוהה את המסוגלות של המדריכים לבצע את תפקידם ואת המוטיבציה שלהם לעבודה.

90%.14 ויותר מבין המדריכים סברו כי תפקידם מעניין, ביצועו דורש הפגנת כישורים מקצועיים והפגנת אחריות. לעומת זאת, 67% סברו כי התפקיד שוחק במידה רבה. רק קצת מעל למחצית מהמדריכים )56%) סברו כי תפקידם מוערך כיוקרתי.

15. נמצאו מספר הבדלים משמעותיים בין מסגרות תעסוקה סגורות (הוסטלים וקהילות טיפוליות) לבין מסגרות פתוחות (מרכזי יום ומחלקות לשירותים חברתיים). המדריכים המועסקים במסגרות הפתוחות בהשוואה למדריכים המועסקים במסגרות הסגורות מביעים פחות שביעות רצון משכרם, ומתלוננים יותר על עומס בעבודה. כמו כן, קיימים הבדלים ניכרים בין המשימות המוטלות על מדריכים המועסקים בשני סוגי המסגרות.

16. הן המדריכים )86%) והן הממונים )81%) דווחו על רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין המדריכים לבין הצוות המקצועי.

חלק ב:` הערכת תכנית ההכשרה:

17. בסך הכל המדריכים הביעו שביעות רצון גבוהה למדי מתכנית הלימודים.

18. לאורך כל התקופה, כמעט כל המדריכים ייחסו חשיבות רבה מאד להשתתפותם בתכנית. כמו כן, נרשמו רמות גבוהות של מוטיבציה ללמוד.

19. המדריכים שרובם המכריע נשרו בצעירותם ממסגרות לימודיות, נדרשו ללמוד תכנית המתקרבת לרמה אקדמית. הנסיון בתכנית זו, כמו בתכנית קודמת, הראה שבסך הכל המדריכים עמדו היטב בדרישות ובעומסים.

20. במהלך כל תקופת הלימודים המדריכים דיווחו על רמות גבוהות של דימוי עצמי כתלמידים. כמו כן, נרשמו רמות בינוניות-גבוהות של רצון להתמודד עם אתגרים לימודיים שונים כגון בחינות, הגשת עבודות והתמודדות עם חומר קריאה.

21. רובם הגדול של המדריכים עבדו במסגרות הטיפוליות עוד בטרם החלו את התכנית. במהלך חודשי התכנית רובם הגדול התמידו בעבודתם, אם כי במספר מקרים היו שינויים במקומות העבודה.

22. ממצאי הערכה ממחזור קודם שנערך בשנים 1996-1995 שימשו עוגן השוואה לממצאי הערכה במחזור האחרון. ברוב הפרמטרים התקבלו הערכות גבוהות יותר במחזור האחרון מאשר במחזור הקודם.

23. ממצאי ההערכה בשני התכנית מצביעים על הצלחות לא מבוטלות הן של תכנית ההכשרה והן של תהליכי שילוב המדריכים במסגרת הצוותים המקצועיים העוסקים בטיפול ושיקום המכורים לסמים.

 

דיון ומסקנות

ממצאי שני המחקרים מצביעים על הצלחות לא מבוטלות הן של תכנית ההכשרה והן של תהליכי שילוב המדריכים במסגרת הצוותים המקצועיים העוסקים בטיפול ושיקום המכורים לסמים.

מתוך מכלול הממצאים במחקר להערכת תכנית ההכשרה ניתן להצביע על 10 מדדים או ממצאים שונים הממחישים את הצלחתה של תכנית זו.

1. רובם המכריע של המדריכים, 81% סיימו את התכנית.

2. המדריכים עמדו בצורה סבירה ביותר בדרישות האקדמיות של התכנית כגון: השתתפות בשיעורים, הכנת עבודות, קריאת חומר ומבחנים.

3. המדריכים התמידו במסגרות לעבודה מעשית.

4. לא נתגלו קשיים מיוחדים בהסתגלותם למסגרת הלימודים או למסגרות העבודה.

5. לא נתגלו קשיים מיוחדים ביחסי המדריכים עם הממונים ועם העמיתים במסגרות העבודה.

6. לא דווח על קשיים מיוחדים במסגרת העבודה בהתייחסותם של הצוות המקצועי אל המדריכים.

7. המדריכים דווחו על שביעות רצון גבוהה הן מן הלימודים והן מן העבודה המעשית.

8. בסך הכל התכנית הושלמה באווירה די עניינית ונעימה.

9. המדריכים סברו כי הם מצליחים למלא תפקיד חשוב בטיפול במכורים לסמים.

10.מארגני התכנית גילו יכולת מקצועית וארגונית טובה. יכולות אלה באו לידי ביטוי בתכנית אקדמית הומוגנית שגובשה, באווירה העניינית ששררה בקבוצה לאורך כל התכנית וביכולתם לשבץ את המדריכים למסגרות העבודה השונות.

השיפורים שחלו בתכנית שהוערכה, לעומת התכנית הקודמת, הראו כי לקחי העבר נלמדו ושגובשה מתכונת טובה למדי להכשרת מדריכים חברתיים.

ממצאי המחקר למיפוי התפקיד והערכת תפקוד המדריך מצביעים על מספר ממצאים הממחישים את ההצלחה בשילובם של המדריכים בתפקידיהם.

1. הממונים מביעים הערכה רבה לעבודתם של המדריכים ומגלים שביעות רצון רבה מהעסקתם.

2. המדריכים משתלבים בצורה טובה בצוותים המקצועיים ועובדים בהרמוניה עם עמיתיהם, העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים. לא נמצאו אינדיקציות לקיומם של מתחים משמעותיים או של חוסר שיתוף פעולה בין המדריכים לבין עמיתיהם.

3. המטופלים מביעים הערכה לאופן תפקודם של המדריכים ורואים בהם מרכיב חשוב ואף חיוני בתהליך שיקומם.

4. המדריכים עצמם מדווחים על מוטיבציה לעבוד ועל מסוגלות לבצע את תפקידם בצורה טובה.

5. נראה כי המדריכים מצאו לעצמם תפקיד ייחודי במערך הטיפול והשיקום של המכורים לסמים.

6.המדריכים רואים או היו רוצים לראות בעבודתם קריירה לטווח ארוך, ומרגישים מחויבות רבה לעבודתם.

יחד עם ההיבטים החיוביים הללו, נמצאו מספר נקודות המכבידות על אופן שילובם של מדריכים בעבודתם. בעקבות זאת גובשו מספר המלצות לפעולה כמפורט להלן.

 

1.הכשרה: למרות שביעות הרצון הגבוהה של המדריכים מן ההכשרה הבסיסית, נראה שקיים צורך במסגרת הכשרה מתמשכת ואינטנסיבית יותר. מומלץ, אם כן, לראות בהכשרת המדריכים תהליך מתמשך הכולל שלושה שלבים עיקריים:

א.הכשרה בסיסית: הכשרה בסיסית במתכונת דומה למתכונת הנוכחית כפי שמתבצעת במכללת הגליל העליון ובאוניברסיטה העברית. הכשרה זו צריכה להמשיך להוות תנאי בסיסי לעיסוק בהדרכה.

ב. הכשרה תוך כדי תפקיד: כמעט כל המדריכים מקבלים הכשרה כלשהי במסגרת תפקידם. יחד עם זאת, נראה שיש צורך שגורם מרכזי (כגון הרשות למלחמה בסמים בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה) יגדיר את צרכי ההדרכה במסגרת התפקיד, ויגבש תכנית מחייבת להמשך הכשרת מדריכים תוך כדי עבודתם.

ג. לימודים מתקדמים: יש מקום לגיבוש מסגרת ללימודים מתקדמים עבור מדריכים ותיקים. לימודים אלה יכשירו את המדריכים הותיקים (לאחר כשלוש שנים בתפקיד) למילוי תפקידים משמעותיים יותר, המכילים אולי גם

מרכיבים ניהוליים ופיקוח על מדריכים חדשים. ללימודים אלה, שיש לקיימם ברמה אקדמית, יוזמנו כאמור מדריכים ותיקים, שיעברו בהצלחה מסננת מיונית כלשהי.

2.מסלולי קידום: קיימת בעיה מהותית של הגדרת מסלול התפקידים של המדריכים. מקומות העבודה אינם מסוגלים להציע למדריכים הירארכית תפקידים, ואין להם אופק קידום ברור. יהיה קשה לשמר לאורך הזמן,

מסגרות לא מוגדרות ולא מגובשות להעסקת מכורים נקיים בתפקידי הדרכה. יש מקום שמשרד העבודה והרווחה וגורמים מעסיקים אחרים יגבשו את עמדתם כלפי העסקתם של המדריכים. אם קיימת הסכמה בדבר חשיבות העסקת המדריכים, כפי שעולה מממצאי מחקר זה, אזי יש צורך לגבש מסגרות העסקה פורמליות יותר לרבות הגדרות תפקידים ומסלולי קידום.

3.שכר: בעיית העדר אפיקי קידום חריפה עוד יותר מאחר שברוב המוסדות השכר המשולם למדריכים הוא נמוך למדי. במסגרת המאמץ הנחוץ לגיבוש מסלולי קידום יש צורך באיתור מקורות תקציביים לתשלום רמות שכר סבירות יותר למדריכים. יש כמובן צורך להתייחס לנושא השכר, למסלולי קידום ולסוגיית ההכשרה כאל מכלול אחד.

4.שם התפקיד: קיים צורך, הן במישור הסמלי והן במישור המהותי, להעניק שם ייחודי לתפקיד אותו ממלאים המדריכים. נראה שהשמות שנמצאים בשימוש היום ושהיו בשימוש בעבר - מדריך חברתי ומדריך טיפולי - אינם משקפים במלואם את מהות עבודת המדריך, שכוללת מרכיב לא מבוטל של "גישור" בין הצדדים השונים.

5.הרחבת מסגרות תעסוקה: רצוי ליזום פעילות כדי לעודד עוד מוסדות לשלב מדריכים בצוות הטיפולי שלהם. ממצאי המחקר מראים שהמדריכים יכולים לתרום תרומה משמעותית בתפקידים הקשורים לטיפול ולשיקום מכורים לסמים.

6.הנפלטים: נמצא כי חלק מן המדריכים חוזרים להשתמש בסמים. העובדה שיותר ויותר מכורים נקיים מועסקים כמדריכים, מעוררת בעיה פסיכולוגית ייחודית עבור המדריכים שחזרו לסמים. אם מדריכים אלה ירצו להיגמל, הם יתקשו למצוא מסגרות גמילה בהן יוכלו לשמור על "אנונימיות" יחסית.
במסגרות רבות הם עשויים לפגוש חברים לשעבר הממשיכים לעבוד כמדריכים, וכן אנשי צוות שבעבר עבדו איתם כעמיתים. ברור שמפגשים מסוג זה אינם מקלים על תהליך הגמילה. יש לתת את הדעת לסוגיה זו, ולבחון האם ניתן לאתר מבעוד מועד מדריכים החוזרים לסמים ולהפנותם למסגרות טיפוליות שבהן יוכלו להשתלב בקלות.
 

 
סמל מדינת ישראל
English
Русский
العربية
קו חם למידע וייעוץ 1-700-500-508
הקו החם
אגף טיפול ושיקום
אגף אכיפה וחקיקה
אגף חינוך ומניעה
אגף הדרכות ומידע
אגף קהילה
מרכזי טיפול
מחקרי המדען
מחקרים
מחקרי הערכה
במדעי החברה והרווחה
במדעי הטבע והרפואה
מחקרים - סיכומים
סקרי 'יד על הדופק'
סיכומים ומצגות
לקטי ידיעות תקופתיים
נתוני שימוש בסמים
ספרייה ופרסומים
עלוני הסברה
טפסים
קישורים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול © 2011
רח' כנפי נשרים 7, גבעת שאול, ת.ד 3985, ירושלים 91039, טל: 02-5675911 פקס: 02-6513956