המשרד לביטחון הפנים
הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול
אודות הרשות בתקשורת סמים והשפעותיהם חקיקה מחקרים ופרסומים צור קשר
הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול
חיפוש באתר
חיפוש
<a href="/pages/2009.aspx">מרכזי טיפול למכורים לסמים בסביבה שלך</a>
סקר היום

קוקאין וקראק

הראשונים שגילו את הקוקאין היו האינדיאנים, שהשתמשו בו לצרכים פולחניים. עם השנים למדו לייצר ממנו את הקראק, ומאז התפשט השימוש בסם. ידוע שהוא פוגע בתפקודי הלב, בכבד ובעוברים של נשים הרות שצרכו אותו. כל מה שצריך לדעת על קוקאין וקראק

 
מאת: רבי סימן-טוב, מכון ויצמן
 
בצורתו המקורית, כלומר, עלי צמח הקוקה (Erythroxylon coca), היה הקוקאין ידוע ונמצא בשימוש בדרום אמריקה לפני שנים רבות, שם הוא גדל באזור האנדים. כיום ברור וידוע שהקוקאין הוא הרבה יותר מצמח תמים - הוא סם מסוכן שיכול לגרום לתופעות קשות, ואף למוות.
 
קצת היסטוריה
האינדיאנים משבטי האינקה התייחסו אליו ביראת כבוד, השתמשו בו בעיקר לצרכים פולחניים, והוא ניתן רק ליחידי סגולה - כוהני דת וראשי שבטים. שימוש יומיומי בעלי הקוקה נחשב כחילול הקודש והיה כרוך בעונש. ראשוני הספרדים והפורטוגזים שהגיעו לדרום אמריקה, אמריגו וספוצ'י וגרסילסו דה לה וגה, דיווחו על שימוש בסם. עד מהרה התברר לאירופאים הכובשים שסם זה מונע תחושת רעב, ועל כן השתמשו בו כדי להגביר את כושר העבודה והסבילות של העבדים האינדיאנים. הקושי באקלום הצמח באירופה הגביל מאוד את תפוצתו במשך מאות שנים. ואולם, בשנת 1859 בודד הקוקאין מתוך עלי הקוקה ותוך שנים ספורות הוא עמד במרכז ההתעניינות הרפואית בעקבות השפעתו החריפה על ההתנהגות, פעילות הלב ומערכת העצבים.
 
מהו קוקאין?
הקוקאין משתייך לקבוצת סמים הנקראים פסיכו-סטימולנטים (מעוררים). השימוש בסם נעשה באופנים שונים.
בדרום אמריקה נהוג עד היום ללעוס את עלי הצמח. החומר הנקי, הקוקאין, המופק מעלי הצמח ומופץ כאבקה, נצרך בשיטות שונות. אחת הסיבות להתפשטות השימוש בקוקאין בשלושת העשורים האחרונים היא הופעתו של הקראק. את הקראק מייצרים מקוקאין, ושלא כמו הקוקאין, אפשר לעשן אותו. הוא מתנדף בקלות בזמן החימום הנוצר בתהליך העישון ומגיע במהירות למוח, דרך הריאות וכלי הדם. הקצב המהיר של חדירת הסם למוח מהווה תמריץ המעודד ומגביר את הרצון לצרוך את הסם שוב ושוב. כלומר, לגורם המהירות יש משמעות מכרעת באשר לאופיו של הסם ולהשפעתו הממכרת.
 

השפעותיו של הקוקאין
השפעתו יוצאת הדופן של הקוקאין נובעת מכך שלמעשה הוא פועל כשני חומרים, ואולי אף כשלושה, כלומר, הוא משפיע בו בזמן בכיוונים שונים, וסוג ההשפעה תלוי במשתמש, בתנאי השימוש, בתדירות השימוש ובסוג החומר:

  1. הקוקאין גורם ל"הרגשה טובה" (אופוריה- euphoria), ובזאת הוא דומה לסמים אחרים;
  2. הקוקאין הוא חומר מעורר, משחרר וממריץ מבחינה גופנית ונפשית. כתוצאה מהפעילות הפיזית המוגברת, קוקאין מעודד וממריץ את המשתמש לוותר על הכול, כולל מזון, שתייה ושאר פעילויות הכרחיות, כדי לחזור אל הסם ואל אותה הרגשה טובה;
  3. קוקאין גורם לכיווץ ולהיצרות של כלי הדם והוא פעיל מאוד כסם הגורם להרדמה מקומית. תכונה אחרונה זו חשובה ביותר מכיוון שהיא כנראה אחראית להשפעתו הרעילה של הסם, ולאותם מקרים שבהם הוא גורם להפסקת פעולת הלב ולמוות.

פגיעה בפעילות המוח וההתנהגות - אז מה הפאניקה?
משתמשים בקוקאין נוטים בדרך כלל להגדיל בהדרגה את המנה שהם צורכים. הגדלת המנה מגבירה את עוצמתן של התופעות וההשפעות של הקוקאין, וגורמת לשורה שלמה של תופעות נוספות, ביניהן חוסר בהירות מחשבתית, חרדה ופאניקה. פגיעת התופעות מחמירה ככל שגדלה המנה הנצרכת. במקרים קיצוניים יכול הקוקאין לגרום להתכווצויות, התקפי לב ואף למוות.

התמכרות - כן או לא?
אופן ותדירות השימוש בסם הם גורם מכריע בהתפתחותם של רגישות יתר, סבילות לסם ו/או תלות. מחקרים מצאו שצריכת קוקאין במנות קבועות ובתדירות קבועה יוצרת רגישות יתר לחומר ולחלק מן התופעות הנובעות מן השימוש בו.

עוד נמצא כי כאשר המשתמשים צורכים קוקאין באופן רציף או בתדירות גבוהה, מתפתחת סבילות לסם, "ההרגשה הטובה" (אופוריה) הולכת ונעלמת, בעוד שתחושות אי השקט, החרדה, הדיכאון, הפאניקה והפאראנויה הולכות וגוברות.

בראשית המחקר נדמה היה שקוקאין אינו גורם לתלות ואינו ממכר, משום שסימני הגמילה, בעקבות הפסקת השימוש בו, חלשים במידה ניכרת לעומת סימני הגמילה החריפים של הרואין או סמים אחרים. ואולם, כיום אין ספק שבעקבות הפסקת השימוש בקוקאין חלים שינויים ברורים בהתנהגות המשתמש כגון תחושת נמנמת, חוסר שקט, חרדה, דיכאון, וירידה בפעילות הגופנית. צרכני קוקאין בשלבי גמילה מעידים שההתמכרות לסם השפיעה על התנהגותם במשך מספר שבועות, ואפילו חודשים, לאחר הפסקת השימוש בו. במקרים רבים דווחו התפרצויות היסטריות ופסיכוטיות, או התקפי חרדה, דיכאון ופאניקה.

זהירות - דום לב
כבר ב-1911, בכרך הראשון של העיתון הרפואי החשוב "לנצט", פורסם דיווח שלפיו קוקאין, שאותה עת נעשה בו שימוש ברפואת שיניים, פגע בתפקוד הלב, עד כדי הפסקת פעילותו. אולם, כפי שקורה לעיתים קרובות בעולם הרפואה והמחקר, הממצא הוזנח ונשכח, עד לפני מספר שנים. העניין "התגלה" שוב כאשר כמה ספורטאים מפורסמים מתו באופן פתאומי לאחר שימוש בקוקאין.

מאמצים רבים הושקעו בחקירת גורמי המוות אולם עד היום אין תשובה רפואית חד-משמעית. ידוע לנו שקוקאין הוא חומר מזרז והוא גם מעלה את רמת ההורמון אדרנלין בדם. האדרנלין מאיץ ישירות את פעילות הלב. לאחר שימוש בקוקאין נוצרת, אם כן, בגוף דרישה מוגברת לחמצן ולמרכיבים אחרים הדרושים לפעילות לב מוגברת, מחד. מאידך, קוקאין פועל גם כחומר מרדים, כלומר יש לו השפעה מאיטה ומעכבת. בגוף נוצרות אם כן השפעות נוגדות וסותרות, הלב "מתבלבל" ואינו יודע כיצד לתפקד. כתוצאה מכך חלה אי-סדירות בפעילות החשמלית בלב, ירידה בספיקת הדם, פרפורי לב, עיכוב באספקת חמצן, ולעתים - התקף או דום לב.

לא חבל על הכבד?
קוקאין גורם, כאמור, לעליה ברמת האדרנלין בדם. הפרשה מוגברת של אדרנלין מעכבת את קליטתו אל תוך התאים. כאשר העלייה ברמת האדרנלין מתרחשת לעתים מזומנות ובאופן כרוני, עקב שימוש ממושך בקוקאין, האדרנלין פוגע בכלי הדם ובכבד. ניסויים בעזרת חיות מעבדה וקופים מצביעים על פגיעה קשה בדופנות כלי הדם והרס חלקי של הכבד. מטבע הדברים לא נערכו ניסויים בבני אדם, אך המחקר המדעי מוכיח שממצאים מסוג זה מתגלים לעתים קרובות גם בבני אדם.

תינוקות קוקאין - פגיעה בהתפתחות המוח
עם ההתפשטות המהירה של השימוש בקוקאין בארצות הברית, בשנות השישים והשבעים, התגלה מהר מאוד כי נשים הרות שצרכו קוקאין בעת ההיריון, חשפו את העובר לחומר. הדיווחים הראשונים מסרו על גילויי אי שקט או תרדמת בילודים, תופעות שנתגלו עם הלידה ונמשכו מספר שבועות. מחקרים מעמיקים יותר, שכללו סריקות אולטרה-סאונד, גילו בעיות נוספות וחריפות יותר. אצל אחוז ניכר של תינוקות לאימהות שהשתמשו בקוקאין התגלו ליקויי התפתחות קשים במוח ובאיברים אחרים. רוב הבעיות נוצרות כנראה מפגיעה באספקת דם כיוון שקוקאין גורם להיצרות כלי דם. קוקאין משבש גם את פעילותם התקינה של דופאמין וסרוטונין, שיש להם תפקיד בהתפתחות תאי העצב במוח. ניסויי מעבדה שנערכו בשנים האחרונות מוכיחים גם שקוקאין משפיע וגורם לשינויים בביטוי גנים חשובים האחראים על ביטוי חלבונים רבים.

מתוך: הסמים הנפוצים בישראל

 
   
 
סמל מדינת ישראל
English
Русский
العربية
קו חם למידע וייעוץ 1-700-500-508
סמים והשפעותיהם
חומרים פסיכואקטיביים
בדיקות לזיהוי סמים
סמים והשפעותיהם
אלכוהול
מריחואנה וחשיש
נזקי הקנאביס - מחקרים
אקסטזי
גת וחגיגת
קאתינון ומתקאתינון
G.H.B (סם האונס)
קטמין - סם האונס
L.S.D (אסיד)
קוקאין וקראק
פנציקלידין P.C.P
חומרים נדיפים
גז מזגנים - פריאון
גז צחוק - נייטרוז
גז מציתים
מתאמפטאמין
הרואין ואופיאטים
סטרואידים אנבוליים
עישון נרגילה
צמח הדטורה
קראטום
סאלביה דיבינורום
פטריות הזיה
קנבוס סינטטי
סמי פיצוציות
תרופות מרשם
ריטלין, ADHD
הקו החם
אגף טיפול ושיקום
אגף אכיפה וחקיקה
אגף חינוך ומניעה
אגף הדרכות ומידע
אגף קהילה
מרכזי טיפול
מחקרי המדען
ספרייה ופרסומים
עלוני הסברה
טפסים
קישורים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול © 2011
רח' כנפי נשרים 7, גבעת שאול, ת.ד 3985, ירושלים 91039, טל: 02-5675911 פקס: 02-6513956