המשרד לביטחון הפנים
הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול
אודות הרשות בתקשורת סמים והשפעותיהם חקיקה מחקרים ופרסומים צור קשר
הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול
חיפוש באתר
חיפוש
<a href="/pages/2009.aspx">מרכזי טיפול למכורים לסמים בסביבה שלך</a>
סקר היום

קטמין - סם האונס

הקטמין יוצר לראשונה כחומר הרדמה שאינו גורם לדיכוי מערכות גוף חיוניות, אולם עד מהרה נפוצו השמועות על החומר "הגורם לנסיקה" והשימוש לרעה בו התרחב. מלבד ההשפעות הפסיכודאליות, משתמשי קטמין חווים מגוון הפרעות קוגניטיביות וכאבים. במינונים גבוהים ובערבוב עם חומרים אחרים - זהו סם שיכול אף לגרום למוות

קטמין הידרוכלוריד הוא תרכובת כימית נגזרת של פנציקלידין והוא גורם לחסימת קולטנים מסוג NMDA של המעבירים העצביים המעוררים גלוטמאט ואספירט, קולטנים המרוכזים בצפיפות בתאי המוח ומעורבים בתהליכי למידה, זיכרון ותפקודים קוגניטיביים אחרים.

בשל העובדה שהחומר פועל על תחושת ההתנתקות באמצעות חסימת קולטנים במוח ולא על ידי התחברות לרשת קולטנים כלל-גופנית, כמו חומרי הרדמה אחרים, אין הוא גורם לדיכוי מערכת הרפלקסים האוטונומית, שכוללת את מערכת הלב והנשימה, אך יש לו אפקט של דיכוי פעילות מוחית ופגיעה בזיכרון וכן תחושת התנתקות שמתבטאת באי-הרגשת כאב, אך גם בחוסר תגובה לגירויים סביבתיים. במינונים נמוכים מהדרוש להרדמה החומר גורם שיבושים בתפקוד הביצועי ובזיכרון הגלוי. תוצאה נוספת של חסימת הקולטן NDMA על ידי הקטמין מתבטאת בהפרעות התנהגות ונפש דמויות סכיזופרניה.

היסטוריה

הקטמין יוצר לראשונה ב-1962 במעבדות של יצרנית התרופות Parke-Davis במישיגן, ארצות הברית, עקב הצורך למצוא חומר מרדים דיסוציאטיבי (בעל אפקט של התנתקות) שיש לו פחות תופעות לוואי מהפנציקלידין, שמתבטאות בעיקר בהזיות. ב-1965 כבר היה הקטמין חומר הרדמה נפוץ לטיפול בבני אדם ובבעלי חיים. במלחמת וייטנאם שימש החומר בניתוחי שדה ובטיפול בכוויות, בשל השפעתו קצרת הטווח ומכיוון שאינו גורם לדיכוי של מערכות גוף חיוניות כמו לב ונשימה, ולכן אפשר להשתמש בו בניתוחים גם מבלי להזדקק לעזרת מומחה להרדמה. רופאים קיבלו ממטופלים שהתאוששו מהרדמה בקטמין דיווחים על הזיות, תחושת בלבול וחלומות בהקיץ וכינו תופעה זו "תופעות הנסיקה". יש הרואים בכך את אחת הסיבות להתפשטות השימוש לרעה בחומר.

בשנות ה-70 התרבו הדיווחים על הזיות לא רצויות בהשפעת החומר. השימוש בו לצורכי בילוי נפוץ בעיקר לאחר פרסום שני ספרים על התנסות אישית בקטמין ב-1978. ב-1979 הביע מינהל התרופות הפדראלי בארצות הברית ((FDA את דאגתו מהשימוש המתרחב בחומר לצרכים שאינם רפואיים.

עד מחצית שנות ה-80 היה השימוש לרעה בחומר נפוץ בעיקר בקרב דמויות מתחום הרפואה ומדעי החיים, שהיו נגישות לחומר. בהמשך, עם התפתחות תרבות הריקודים במועדוני הטכנו ובמסיבות הטרנס בארצות הברית והתפשטותה לאתרים אחרים בעולם, התרחב גם השימוש בקטמין, ולא רק בנסיבות כאלו.

כיום השימוש הרפואי העיקרי בקטמין הוא להרדמה של בעלי חיים ברפואה הווטרינרית. כמו כן, קטמין ממשיך לשמש לאלחוש ולהרדמה בניתוחים של ילדים, שאצלם תופעת ההזיות אינה משפיעה, בניתוחי שדה ולטיפול בכוויות במערך הצבאי, וכן בארצות שבהן לא קיים מערך רפואי מסודר או שהמרחקים בין בתי החולים גדולים מאוד, כמו אוסטרליה. תהליך הייצור של החומר מורכב מאוד ולכן מקור החומר שנעשה בו שימוש לרעה הוא ברכישה או בגניבה ממקורות שנעשה בהם שימוש חוקי בחומר, בעיקר ממרכזים של ציוד רפואי ווטרינרי.

בשנים 2000-1987 נרשמו 12 מקרי מוות שבהם זוהה החומר, מהם שבעה בארצות הברית. ב- 1995 הוסיף המינהל לאכיפת (חוקי) הסמים בארה"ב (DEA) את החומר לרשימת החומרים החדשים וב-1999 הוא הוכנס לרשימת החומרים שבפיקוח, המקבילה לפקודת הסמים המסוכנים בישראל, ברשימת חומרה III. מדינות נוספת שבהן החומר כלול בחוקי הסמים האסורים הן: אוסטרליה, בלגיה, צרפת, יוון, אירלנד ולוכסמבורג. במרבית מדינות אירופה, בקנדה וגם בישראל החומר כלול בחוקי הפיקוח על תרופות ורעלים ולא הוכנס לרשימות החומרים האסורים בחוק.

השפעת הקטמין על הגוף
במחקרים שנערכו במתנדבים בריאים שקיבלו קטמין במינון נמוך מהמינון המקובל להרדמה (25-100 מ"ג) נמצאו תסמינים של סכיזופרניה, הפרעות בתפיסה, שיבוש בערנות ובשטף הדיבור, סימני התנתקות ופגיעה בזיכרון לטווח הקצר. במחקר אחר, שהתמקד בהשפעת הקטמין על הזיכרון, הקשב וההתנהגות, נמצא שהשימוש בקטמין יוצר פסיכוזה קצרת טווח. 

במחקרים שנערכו בקרב משתמשים בנסיבות של בילוי, שבהם מדובר, בדרך כלל, באנשים שמשתמשים במקביל גם בסמים או בחומרים אחרים, נמצאו ממצאים דומים לממצאים במחקרי המעבדה: פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי, התנתקות, תסמיני סכיזופרניה וכאבים. תסמינים אלה הופיעו ביום השימוש וגם מספר ימים אחריו.

במחקר שנערך באוסטרליה בקרב 100 צרכני קטמין נרשמו דיווחים על חוויות בלתי נעימות כמו אי-יכולת לדבר, ראייה מטושטשת, חוסר קואורדינציה וחום, שגרמו להקטנת המינון שנצרך או להפסקת השימוש. בקרב למעלה ממחצית המשתמשים הורגשה התופעה שמכונהK-hole , שמתבטאת בחוסר יכולת לנוע וכמעט שיתוק. לעתים הורגש מצב של "כמעט מיתה", שהתבטא בשמיעת קולות וצלצולים, ב"מסע" במהירות גבוהה דרך מנהרה חשוכה אל האור, באמונה בכך שאתה מת, בקשר טלפתי עם אלוהים, במראות עזים ובתחושות של היפרדות מהגוף. מצבים כאלה גורמים לחרדה או לפאניקה אצל חלק מהמשתמשים.

מינון נמוך של קטמין (100-25 מ"ג) יגרום מיד להשפעות פסיכודאליות. מינון גבוה יותר עלול לגרום גם להקאות, להתכווצויות ולחוסר חמצן במוח ובשרירים. מינון של גרם שלם יכול לגרום למוות.

השפעות לטווח ארוך
עד כה טרם נעשו מחקרים מבוקרים בבני אדם שבדקו את השפעת הקטמין לטווח ארוך. במחקרים שנעשו בחיות במעבדה, נמצא הרס של תאי עצב במוח עקב שימוש חוזר בקטמין. בגלל הקשר לפנציקלידין, שפעולתו בחסימת הקולטן NMDA חזקה פי עשרה מפעולת הקטמין, ונצפו במשתמשים בו תופעות של סכיזופרניה והשפעות לטווח ארוך, חשוב לבדוק נושא זה גם בקטמין.

עם זאת, מדיווחים של משתמשי קטמין לזמן ממושך עולה כי השפעות כגון תחושת ראייה מעמיקה של האני, פלשבק והזיות, יכולות להימשך עד שנתיים מהשימוש האחרון, וכי עלולה להיווצר גם סבילות ותלות פסיכולוגית או פיזיולוגית. הסבילות והתלות עשויות להתפתח כבר אחרי שימוש חד-פעמי בחומר, במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים.

דרכי שימוש ומשך ההשפעה
משך ההשפעה של החומר קצר בהשוואה לסמים אחרים מסוגו, וריכוזו בדם מגיע לשיא 22 דקות בממוצע מזמן ההזרקה לשריר. מלבד ההזרקה ידוע גם שימוש בשאיפה, השיטה הנפוצה ביותר בקרב המבלים במסיבות, שבה ההשפעה הפסיכודלית מגיעה לשיאה מאוחר יותר ונמשכת שעה, ושימוש בבליעה של כדור או אבקה, שבו משך ההשפעה ארוך יותר. האפקט המהיר ביותר מושג באמצעות הזרקה לווריד וההשפעה נמשכת פחות משעה.

בגלל משך ההשפעה הקצר שיש לחומר עשויים המשתמשים לצרוך אותו כמה פעמים ברציפות (במיוחד בנסיבות של אירועי טכנו וכדומה) כדי להמשיך ולהרגיש את השפעותיו, ובכך טמון סיכון גבוה לפגיעה נוירולוגית חמורה ומתמשכת ואף סכנת חיים ממשית.

סיכונים מיוחדים
שימוש בקטמין במקביל לחומרים שמדכאים מערכות בגוף, כמו אלכוהול ותרופות מסוימות, מסוכן ביותר. לעתים החומר משווק כשהוא מעורב באקסטזי או בחומרים אחרים, ובמקרים כאלה עשויות לגבור ההזיות וההפרעה הקוגניטיבית והדיסוציאטיבית.

 

 

מידע נוסף

 
סמל מדינת ישראל
English
Русский
العربية
קו חם למידע וייעוץ 1-700-500-508
סמים והשפעותיהם
חומרים פסיכואקטיביים
בדיקות לזיהוי סמים
סמים והשפעותיהם
אלכוהול
מריחואנה וחשיש
נזקי הקנאביס - מחקרים
אקסטזי
גת וחגיגת
קאתינון ומתקאתינון
G.H.B (סם האונס)
קטמין - סם האונס
L.S.D (אסיד)
קוקאין וקראק
פנציקלידין P.C.P
חומרים נדיפים
גז מזגנים - פריאון
גז צחוק - נייטרוז
גז מציתים
מתאמפטאמין
הרואין ואופיאטים
סטרואידים אנבוליים
עישון נרגילה
צמח הדטורה
קראטום
סאלביה דיבינורום
פטריות הזיה
קנבוס סינטטי
סמי פיצוציות
תרופות מרשם
ריטלין, ADHD
הקו החם
אגף טיפול ושיקום
אגף אכיפה וחקיקה
אגף חינוך ומניעה
אגף הדרכות ומידע
אגף קהילה
מרכזי טיפול
מחקרי המדען
ספרייה ופרסומים
עלוני הסברה
טפסים
קישורים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול © 2011
רח' כנפי נשרים 7, גבעת שאול, ת.ד 3985, ירושלים 91039, טל: 02-5675911 פקס: 02-6513956