תחום המניעה ברשות הלאומית למלחמה בסמים עוסק בפיתוח תוכניות מגוונות הקשורות בתהליכים אישיים, חברתיים ובעיצוב עמדות וערכים השוללים שימוש בסמים.
הגישה היא כוללנית, בראי של קידום הבריאות תוך הסתכלות על מקדמי בריאות ברצף ההתפתחותי. גישה זו מתמקדת במימוש ובפיתוח משאבים אנושיים הגלומים באדם להכוונה עצמית ולכוון את חייו עפ"י המטרות שהציב לעצמו, אנו מתמקדים בזיהוי גורמי הסיכון כבסיס ראשוני לפיתוח תוכנית, חיזוק גורמי המניעה, וחיזוק הכוחות הבריאים, אצל ילדים ובני-נוער בכלל ואצל ילדים ובני-נוער בסיכון בפרט. כידוע, בני האדם מתמודדים בחיי היומיום עם גורמי סיכון פנימיים (כמו: חולשות יצרים סקרנות ועוד).
וגורמי סיכון חיצוניים (כמו: פיתויים, ניכור, בעיות סביבתיות ועוד) למרות זאת הרב אינם משתמשים בסמים ואלכוהול אלא, מאמצים אסטרטגיות חיים חיוביות.
זאת אומרת שעלינו לבדוק מה גורם לרב לא להשתמש, ואח"כ מה גורם לפתולוגיה.
הגישה הסולוטוגנית מתבססת על תשתית ערכית רצופה מובנית המאפשרת התמודדות באופן רציונאלי ובחירת פתרונות במצבים שונים, וכדי ליצור אוירה השוללת שימוש בסמים, אנחנו צריכים לפעל בכל הרמות ועם כל סוגי האוכלוסייה.
אנחנו מבחינים ב-3 סוגי מניעה ע"ג הרצף.
אוניברסאלית
המכוונת לכלל האוכלוסייה.
סלקטיבית (מבחינה)
המיועדת לילדים ונוער בסיכון גבוה. (עפ"י תובנות של סקר אפדימיולוגי ואחר).
אינדוקטיבית (ממוקדת)
מכוונת לאנשים בסיכון גבוה מאוד או שהתנסו בשימוש בסמים ולכן יש צורך בהתערבות ממוקדת טיפולית ברמה אישית.
אסטרטגיות מניעה סביבתית
פועלת ברמה החברה על ההרגלים והערכים המקובלים בנושא סמים.
הגישה הסביבתית פועלת בעיקר ברמה חברתית ותרבותית כדי לשנות את הגישה לגבי השימוש בחומרים מזיקים.
בבניית תוכנית וזהה את גורמי הסיכון וגורמי ההגנה, על-מנת לתת כלים לחיזוק התנהגויות חיוביות.
בכל רמות המניעה אנו מתייחסים למגוון האוכלוסיות וצרכיהן כמו: הורים, עולים חדשים, מגזרים,מגדרים ועוד
קיים קשר בין מניעה וטיפול. במהלך תוכניות המניעה נחשפות בעיות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים וחשוב לתת מענה ברמת התערבות חינוכית, חברתית, יעוצית וטיפולית.
תוכניות המניעה תהיינה משמעותיות יותר כשהן משלבות שיטות אינטראקטיביות המותאמות לקהלי יעד השונים.
קישור לקול קורא להגשת מאמרים לספר חדש בנושאי מניעה בהוצאת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול
